עד לפני כמה עשורים לא היה ברור האם בעלי חיים חשים כאב ובאיזו עוצמה.
ההנחה הרווחת הייתה כי אין זה מזיק לתת לחיה פצועה לסבול,נהפוך הוא, הדבר יגביל את תנועתה וכך היא תחלים מהר יותר. כיום, כבר אין ספק כי בעלי חיים ככלל וחיות מחמד בפרט חשים כאב וקיימת חובה מוסרית ורפואית להתייחס ולטפל בכאב.
הסיבה : טיפול בכאב החיה מונע ממנה סבל, משפר את איכות חייה ובנוסף, מאיץ ומשפר את תהליך ההחלמה ממחלה,ניתוח או פציעה.
מי שמתאים ביותר לזהות ולדאוג לרווחתה של החיה הוא בעליה היות והוא האדם הקרוב אליה ביותר, ומתוך הקשר ההדוק והאינטימי המתקיים ביניהם, הוא הראשון שיזהה שינויים בהתנהגות החיה, סימנים של אי נוחות או כאב, וכן,יוכל לבחון בשטח יעילותה של תרופה שניתנה על ידי הווטרינר המטפל .
לכאב 2 תפקידים עיקריים : הוא מרתיע ומתריע ומשמש כמנגנון הגנה פיסיולוגי. הוא מתריע מפני סכנה אפשרית והרסנית כגון חום או קור קיצוניים/צריבה/פגיעה מכאנית ומאפשר לייצור החי להתרחק ממנה. דרך הכאב, לומדת החיה להכיר את הסביבה, מה מסכן אותה ומה בטוח לה. בנוסף, הכאב מגביל תנועה של איבר פצוע או חולה, ובכך הוא כופה מנוחה של האיבר הפגוע . יחד עם זאת, במצבים קיצוניים או במצבים ידועים מראש (למשל ניתוח), כאב שאינו מטופל עלול לגרור שורה של תהליכים פיסיולוגים המפריעים להחלמה ואף מסכנים את החיה. למשל, בתגובה לכאב עולות רמות הקורטיזול בדם בעל החיים. הדבר עלול לגרום להחלשות של מערכת החיסון של החיה ויכולתה להתמודד עם זיהומים. כמו כן,רמות גבוהות של קורטיזול מפריעות להחלמה של פצעים וחתכים כירורגיים. הכאב משפיע על מספר מערכות בגוף: הוא מביא לעליה בקצב הלב עד כדי ירידה בתפוקתו, נשימות מהירות,שטוחות ולא יעילות והאטה בפעילות של מערכת העיכול. כאב שאינו מטופל מלווה לעיתים ברביצה ממושכת ופצעי לחץ או בהשחתה עצמית. לא מדובר רק במניעת סבל ואספקת תנאים נוחים לחיית המחמד, מדובר במניעת סיבוכים אפשריים הנלווים לכאב.
כמו בבני אדם, יתכנו הבדלים ברגישות לכאב בין חיה לחיה.יש המגיבים בצרחות לפעולה אשר תותיר חיה אחרת אדישה לחלוטין. לא פעם, קשה להבדיל בין תגובה הנובעת מכאב אמיתי לבין תגובה שהיא תוצאה של לחץ והיסטריה. לעיתים קיימים שני המרכיבים גם יחד : כאב והיסטריה. מסיבות אלו, אנו מטפלים ומונעים כאב מתוך ההנחה ההגיונית והניסיון כי הפעולה,המחלה או הטראומה נחשבת למכאיבה, וכן, אנו משלבים משככי כאב עם תרופות הרגעה בכדי להפחית מתח ולחץ אצל בעל החיים.
סוגי כאב:
כאב יכול להיות אקוטי (פתאומי,חריף) או כרוני (מתמשך). כאב אקוטי נגרם מניתוח כלשהו או מנזק פתאומי לאיברים כמו שרירים או עצמות כפי שקורה בתאונת דרכים ,נפילה מגובה או כל טראומה אחרת.גם דלקת חריפה באיבר/אזור מסוים בגוף תעורר כאב אקוטי.
דלקות כרוניות במפרקים וסרטן הן הסיבות השכיחות ביותר לכאב כרוני אך גם כאב אקוטי לא מטופל יכול להפוך לכאב כרוני.
סימני כאב בחיות מחמד:
חיה סובלת עשויה להראות את הסימנים הבאים: שינויי התנהגות, רעידות, חוסר מנוחה, הלחתה (נשימות מהירות בפה פתוח) אגרסיביות,עליה בקצב הלב, ירידה בתיאבון, אישונים מורחבים, בטן מכווצת, צליעה, פגיעה עצמית.
קיימים הבדלים בין חתולים וכלבים. בחתולים קשה יותר לזהות כאב לעומת כלבים. סימני כאב נפוצים בחתולים:חוסר תנועה, יללות, חוסר תגובה לגילויי חיבה, אגרסיביות, ירידה בתיאבון, השכבה של האזניים.
תרופות לשיכוך כאב:
כל התרופות המשככות כאב נקראות תרופות אנלגטיות. רצוי תמיד להקדים ולשכך את הכאב מוקדם ככל שניתן מאשר לחכות שהכאב יחמיר. אם אתם סבורים כי חיית המחמד שלכם סובלת, התקשרו לווטרינר המטפל והתייעצו איתו. שימוש בתרופת מדף כגון אקאמול או אדוויל הוא מסוכן לבעל החיים שלכם ואין לתת אותם ללא יעוץ מוקדם עם הוטרינר !!!
לא תמיד ניתן או רצוי לנטרל כאב באופן מוחלט. יש לזכור כי לכל תרופה אנלגטית יתכנו תופעות לוואי לא רצויות. תפקידו של הווטרינר המטפל הוא לבחור את התרופה המתאימה ביותר, כשהוא מביא בחשבון את תופעות הלוואי האפשריות ועושה שימוש מושכל וזהיר במשככי הכאב. לשם כך קיים מגוון רחב של משככי כאב בהם ניתן להשתמש בהתאם לסוג וחומרת המחלה/פגיעה, גיל החיה, סוג החיה, מצב גופני ומחלות רקע.

להלן 2 קבוצות של משככי כאב בהם נעשה שימוש ברפואה הוטרינרית:
1. קבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים (Non Steroidal anti inflammatory drugs )
 התרופות הסטרואידליות (Corticosteroids) נוגדות דלקת בצורה יעילה אך אין הן משככות כאב ויתכנו תופעות לוואי רבות ולא רצויות. השימוש בהן שמור למחלות ובעיות מסוימות ברפואה הוטרינרית .
נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים קיימים בהזרקה ובכדורים. הם יעילים בשיכוך כאב כרוני כגון דלקות במפרקים, ושיכוך לאחר ניתוחים אורטופדיים. באופן כללי, קבוצה זו נחלקת לנוגדי דלקת מהדור הישן כגון אספירין ואיבופרופן -אותן לא נהוג לתת לחיות מחמד מאחר והן עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות כגון הפרעות קרישה, כיבים ודימומים ממערכת העיכול, ונוגדי דלקת מהדור החדש כגון רימדיל ,מטאקאם ופרוויקוקס. אלו הן בטוחות יותר לשימוש בעיקר בהיבט של תופעות הלוואי על מערכת העיכול. אין זה אומר שהשימוש בהן הוא נטול סכנה ויש להקפיד על מתן התרופה לפי הוראות הווטרינר המטפל.
תרופות אלו משפיעות על אספקת הדם לכליות. מסיבה זו הן עלולות להחמיר בעיה קיימת בכליות או לייצר בעיה חדשה. מומלץ לבצע בדיקת דם (ספירה וביוכימיה ) לפני שמתחילים טיפול בנוגדי דלקת. במידה והתרופה ניתנת על בסיס קבוע,יש לחזור על בדיקות הדם כל 6 חודשים, כאשר הדגש הוא על תפקודי כליות וכבד.
חתולים הם רגישים ביותר לכל קבוצת התרופות הנ‘‘ל. מתן אקמול לחתול (תרופה אנטי דלקתית מקובלת לשיכוך כאב והורדת חום בבני אדם) גורם להרס של כדוריות אדומות והוא מסכן חיים !!! מטאקאם היא התרופה היחידה הנחשבת לבטוחה יחסית לשימוש בחתולים לטווח קצר.
2. קבוצת האופיואידים:
זוהי קבוצה של חומרים הנקשרים לקולטני הכאב במערכת העצבים ובכך מונעים את תחושת הכאב. הידוע והעתיק ביותר בקבוצה זו הוא המורפין המופק מצמח הפרג. כל התרופות האופיואידיות למעשה מחקות את פעולת האופיואידים הטבעיים המיוצרים במוח אשר תפקידם למתן תחושת כאב.ידוע למשל כי בזמן לידה/המלטה משתחררת כמות גדולה של אופיואידים טבעיים במטרה לשכך את כאב הלידה.
משתמשים בתרופות האופיואידיות לשיכוך כאב לאחר ניתוח, טראומה, ובמקרים בהם לא ניתן להשתמש בתרופה מקבוצת נוגדי הדלקת. מבחר התרופות בקבוצה זו הוא רחב. חלקן ניתנות רק בהזרקה אך חלק אחר ניתן לתת גם דרך הפה, או במדבקות המוצמדות לעור ומשחררות חומר פעיל במשך מספר ימים.
גם לאופיואידים ישנן תופעות לוואי כגון טשטוש, דיכוי נשימה, האטה בקצב הלב, בחילות ועצירות. קיים שוני בין תרופה לתרופה מבחינת תופעות הלוואי ומבחינת יעילות שיכוך הכאב.
לעיתים יש צורך בשילוב מושכל בין משככי כאבים ממשפחות שונות על מנת לטפל בכאב בצורה אפקטיבית.
טיפולים לא תרופתיים למניעת כאב :
בדיוק כמו ברפואה ההומאנית, ישנו מגוון רחב של טיפולים אשר עוזרים בשיכוך כאב. למשל דיקור, פיזיוטרפיה,לייזר ועוד. לעיתים די בכך כדי להשיג הקלה ולעיתים משלבים את הפתרונות הללו עם התרופות הקונוונציונליות.
חשוב לספק לחיית המחמד סביבה נוחה ומרופדת ואווירה שקטה .
במקרים מסוימים, חבישה או קיבוע של איבר פצוע מספקים הגנה ,מונעים תנועה ובכך תורמים למניעת כאב ו/או פגיעה עצמית.
במצבים כגון מחלות ניווניות של המפרקים, החלמה מפציעה וניתוחים, אין לעודד פעילות גופנית מעבר ליכולתה של חיית המחמד. החזרה לפעילות אחרי ניתוחים אורטופדיים היא הדרגתית ומלווה בפיזיוטרפיה.

חשוב לזכור :
• חיות מחמד חשות כאב, לא תמיד קל לזהות זאת.
• שיכוך הכאב מונע סבל,משפר את איכות החיים ,הוא חיוני להחלמה טובה ומהירה יותר ולמניעת הסיבוכים הנלווים לכאב
• רצוי תמיד להקדים ולשכך את הכאב מוקדם ככל שניתן מאשר לחכות שהוא יחמיר.
• לא כל תרופת מדף מתאימה לשיכוך כאב בחיות מחמד, לרוב היא אינה מתאימה ואף מסוכנת.
• מתן תרופות משככות כאב לחיית מחמד צריך להיות בתאום עם הווטרינר המטפל, ובשימוש ממושך,יש לבצע בדיקות דם תקופתיות.
• חתולים רגישים במיוחד לתרופות מקבוצת נוגדי הדלקת.