הציקאסים הם קבוצת צמחים נפוצים בכל העולם. ציקס מופשל (Cycasrevoluta) או בשמו העממי המטעה "דקל ננסי" (Japanese sago palm), שכן הוא אינו דקל, הוא הנפוץ בישראל.
על אף רעילותו המוכרת לבני אדם ובעלי חיים, הוא מצוי כצמח נוי בגינות ובבתים ואף חלקיו משמשים להכנת קמח וכצמח מרפא (לאחר הפרדת החומרים הרעילים ממנו)
הצמח מכיל 3 סוגי רעלנים הפוגעים בכבד, במערכת העצבים ובעלי השפעה סרטנית וטרטוגנית.
אכילה של כל אחד מחלקי הצמח יכולה לגרום להרעלה, אך הזרעים שלו מכילים ריכוז גבוה במיוחד של הרעל ואכילתם היא המסוכנת ביותר. כל בעל חיים יכול להיות מורעל מהצמח אם כי ההרעלה נפוצה יותר בכלבים. ההרעלה נפוצה יותר בחודשי האביב והקיץ כאשר כלבים מבלים יותר בגינה והזרעים נופלים מהעץ.

הסימנים הראשונים הנפוצים בכלבים שהורעלו הם הקאות ושלשולים (לעיתים דמיים), חולשה וחוסר תאבון. אלו לרוב מתפתחים עד 24 שעות מחשיפה (אם כי תתכן התחלה של סימנים עד 3 ימים מחשיפה). ברוב המקרים, האבחנה נעשית לפי הממצאים בבדיקה הגופנית בשילוב בדיקות דם מעידות על על פגיעה כבדית עד כשל כבד בבדיקות הדם, ולאחר שנשללו גורמים אחרים.אבחנה ודאית אפשרית במידה וידועה חשיפה או חלקי הצמח נראים בקיא או בצואה.
הטיפול בהרעלה הוא סימפטומטי ותלוי בחומרתה.
לא קיים טיפול ספציפי לנטרול הרעלן ולכן מטרות הטיפול הן צמצום המשך עיכול הצמח, טיפול בהפרעות מערכת העיכול ומערכת העצבים, ניטור תפקוד הכבד וטיפול תומך כבד (לעיתים נדרש טיפול למניעת דימומים ואספקת חלבון באמצעות עירוי פלסמה).
בעלי חיים המפתחים כשל כבד, שעשוי לכלול סימנים נוירולוגיים והפרעות קרישה, זקוקים לטיפול אינטנסיבי, השגחה צמודה ואשפוז של מספר ימים.

שיעור התמותה מההרעלה משתנה בין דיווחים ונע בין 30% ל- 70%.
על אף שההרעלה עשויה להיות קשה מאוד ולדרוש טיפול ואשפוז אינטנסיביים, כלבים ששורדים את ההרעלה בד"כ לא סובלים מסיבוכים לטווח ארוך.

ד"ר נועם שוגר