קדחת קרציות היא אחת המחלות המדבקות הנפוצות ביותר המאובחנות ע‘‘י וטרינרים בישראל. המחלה נגרמת ע‘‘י חיידק בשם ארליכיה אשר מועבר ע‘‘י קרציות לכלבים. המחלה יכולה לפגוע בכלבים מכל גיל וגזע.

סימנים קליניים:

לקדחת הקרציות ישנם שני מופעים קליניים: אקוטי וכרוני.
במופע האקוטי הכלב בד‘‘כ מתנהג ‘‘חולה‘‘ באופן פתאומי, נעשה תשוש, ממעט או מפסיק לאכול ולעתים גם מדמם מהאף. במופע הכרוני בד‘‘כ נצפית ירידה הדרגתית במשקל, חולשה וחוסר תאבון.

כאשר הכלב מגיע לבדיקה וטרינרית פעמים רבות הוא סובל מחום גבוה, לעתים ניתן לצפות בשטפי דם קטנים על החניכיים, האוזניים, הלבן של העין ובמקומות שונים על פני העור. בנוסף בחלק מהכלבים ניתן למשש הגדלה משמעותית של קשרי הלימפה. חשוב לציין שרק באחוז קטן מהמקרים הוטרינר ימצא קרצייה על הכלב (ורק בשליש מהמקרים בעלי הכלב מצאו לאחרונה קרצייה על הכלב).

אבחון:

הבדיקה העיקרית המשמשת לאבחנה של קדחת הקרציות היא ספירת הדם. בספירת הדם בשלב האקוטי ישנה ירידה חדה במספר טסיות הדם (החשובות לתפקודי קרישת הדם) ובשלב הכרוני יכולים להיות שינויים רבים נוספים.גם בבדיקות הביוכימיה יכולים להופיע שינויים אופייניים למחלה. בדיקת נוגדנים לארליכיה (כאשר היא חיובית) מחזקת את החשד לנגיעות במחלה אך בפועל מעידה רק על חשיפה בעבר של הכלב לחיידק. ניתן היום לבצע בדיקות PCR שמאמתות את קיום החיידק בדם הכלב החולה. במקרים הכרוניים אבחון המחלה עלול להיות קשה יותר ולחייב בדיקות מורכבות יותר כגון בדיקת מוח עצם או ביופסיה של קשרי הלימפה

טיפול:

הטיפול בקדחת קרציות הוא בראש ובראשונה טיפול אנטיביוטי ובמרבית המקרים האקוטיים ההחלמה מהירה. כאשר הכלב סובב מדימומים כבדים יש לעתים צורך בעירויים של מרכיבי דם שונים. גם סטרואידים מהווים חלק מהטיפול במקרים מסוימים. במקרים כרוניים הפרוגנוזה הרבה פחות מעודדת.
ישנם מקרים בהם הכלב אינו מגיב כמצופה לטיפול, במקרים אלו מומלץ לבדוק האם הכלב נדבק גם בחיידק נוסף (בבזיה) שמועבר ע‘‘י אותן קרציות ואם הוא חיובי לטפל גם בחיידק זה.

השלכות לבני אדם: הכלב אינו יכול להעביר את קדחת הקרציות לבני אדם (או לכלבים אחרים) בשום מקרה! המחלה יכולה לעבור רק אם קרצייה נגועה נצמדת לגוף הכלב (או האדם) למשך זמן ממושך (לפחות 24 שעות).